נוסח עברי ימיביניימי לרומן ההלניסטי רב-המכר הגדול של העתיקה.

שתי תעודות מסע מהעת העתיקה.

שלושה סיפורים קצרים מאת הסופרת האמריקנית שירלי ג'קסון.

סיפור מד"ב קצר מאת ס"מ קורנבלות.

סיפור אימה מוזר מוקדם מאת אלג'רנון בלקווד.

סיפור מופת מאת אנטון צ'כוב.

סיפור אימה גותי מאת א. א. פו.

פואמה ביירונית מאת מיכאיל לרמונטוב.

דיסטופיה עברית מאת בנימין תמוז.

סיפור מד"ב אימה אלמותי מאת ג'ורג' לאנגלאן.

מבחר טיפות מים הפרוזה העברית החילונית של ימי הביניים.

סיפור פנטסיה מאת אחד מחברי הסלון.

מחזה מד"ב צ'כי בתרגום נשכח מאת אברהם שלונסקי.

מעשיה אומנותית מן הרומנטיקה הגרמנית.

שלושה סיפורים קצרים מאת הסופר הסובייטי אנדריי פלטונוב.

מדע בדיוני ופולקלור ע"פ לאבקראפט.

הרומן מאת היינריך מאן והסרט בכיכובה של מרלן דיטריך.

נובלה קטנה מאת יוסף חיים ברנר.

שני סיפורים קצרים מאת פלאנרי או'קונור.

שני סיפורים פילוסופיים מאת תיאודור הרצל.

מעשה בדובים ובבוץ מאת סופר הסימבוליזם היידי דער נסתר.

נובילה קטנה מאת תומאס מאן.

סאטירה חברתית מאת אוסקר ויילד.

מחזה לימודי קצר מאת ברטולט ברכט.

סיפור רפאים גותי מאת צ'רלס דיקנס.

שוב הקברט הסאטירי של חנוך לוין.

מחזה מאת יוסף מונדי.

סיפור קצר מאת שטפן צווייג.

רומן יהודי יווני מהתקופה ההלניסטית במצרים.

קברט סאטירי בעקבות מלחמת לבנון הראשונה.

סאטירת גנגסטרים אנטי-נאצית מאת ברכט הגולה.

מחזה מופת נטורליסטי מאת האופטמן בתרגומו של י"ח ברנר.

סיפור קצר מאת הסופרת האמריקנית פלנרי או'קונור.

סימפוזיון שלישי שכולו עבודות מקוריות של חברי הסלון הספרותי.

סיפור קצר מוקדם מאת עגנון.

מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות.

קומדיה מתקופת הרסטורציה האנגלית.

סיימנו וקראנו את הפרקים הנותרים.

בסימן יום העצמאות קראנו את סיפורו הקצר של ס. יזהר.

המחזה הנטורליסטי "רוחות" לענק הדרמה איבסן.

המחזה הנטורליסטי הגדול הראשון של צ'כוב בתרגומו של אברהם שלונסקי.

המפגש השישי בסדרת המפגשים על גאורג ביכנר.

המפגש החמישי בסדרת המפגשים על גאורג ביכנר.

המפגש הרביעי בסדרת המפגשים על גאורג ביכנר.

המפגש השלישי בסדרת המפגשים על גאורג ביכנר.

המפגש השני בסדרת המפגשים על גאורג ביכנר.

המפגש הראשון בסדרת המפגשים על גאורג ביכנר.

אכן ישנם אשר נולדו קודם זמנם: סוף סוף ראה ניטשה כדברו למחרתיים, אולם ביכנר ראה ליום השלישי!

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

מחזה מופת ריאליסטי מאת סופר התחיה י"ד ברקוביץ.

ריאליזם לירי-פסיכולוגי בסיפור הקצר "הצידה" לגנסין.

בפסח קראנו שני יהודים הלניסטים המגוללים את סיפור יציאת מצרים והם יושבים באלכסנדריה על הדלתא.

נובלה פסדו-דקדנטית לסופר המודרניזם דוד פוגל.

נובלה קטנה וחשובה פרי עטו של סופר התחייה, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

סימפוזיון שני שכולו עבודות מקוריות של חברי הסלון הספרותי.

מחזהו הקלאסיציסטי של ז'אן-באטיסט ראסין.

ייצוגים מוסיקליים שונים לפולחן המכשפות הידוע בכינוי "שבת שחורה".

הספרותי והפיוטי ביותר מבין הדיאלוגים הסוקרטיים, ואחד המעניינים ביניהם.

קריאה בסיפור אחד מתוך סיפורי קנטרברי לג'פרי צ'וסר.

קריאה ודיון בצמד מחזות דידקטיים מנוגדים-משלימים של ברכט.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

קריאה בקטעים מתוך "או-או" ו"חיל ורעדה".

קריאה משותפת בשלושת הנאומים האולינתיים של דמוסתנס, מופת רטורי ממחצית המאה הרביעי לפנה"ס.

חיבורו הקצר אך המונומנטלי, "על מובן והוראה", של מייסד אסכולת הפילוסופיה האנליטית, המתמטיקאי גוטלוב פרגה.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

המפגש המשלים לקריאתנו בהומרוס: קריאה מודרכת ברומן הענק של ג'יימס ג'ויס.

קריאה מודרכת בשירה ההומרית, בחינת הכנה לקריאה ב"יוליסס" לג'ויס.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

הראשונה מבין יצירות האידיש בסלון, המחזה "הגולם" מאת המשורר והמחזאי ה. ליוויק.

בעקבות שאלות שעלו בסימפוזיון האחרון, קראנו בשבוע זה בחיבורו של מבקר התרבות הלאקאני המרקסיסטי הסלובני בן-זמננו המהולל סלבוי ז'יז'ק.

בפתחו של המפגש השישים בשלו התנאים וקיימנו סימפוזיון שכולו עבודות מקוריות של חברי הסלון הספרותי.

השבוע קראנו את "ירמה", אחד ממחזותיו המפורסמים של גדול משוררי ספרד, פדריקו גרסיה לורקה.

קראנו יחדיו את הפרק הראשון במאמרו החינוכי החשוב של הפילוסוף האוסטרי איוואן איליץ'.

סימפוזיון המוקדש לדיון על האושר.

המפגש עסק בסיפור הקצר "איש החול" מאת את"א הופמן ובניתוח הסיפור ע"פ פרויד במסתו הקטנה על "האלביתי".

חזרנו ליצירות הענק. על "מנפרד" של ביירון, "פר-גינט" של איבסן ו"אותלו" של שייקספיר נתווסף עוד משגב דרמטי מן השורה הראשונה: "פרומיתאוס הכבול" של אייסכילוס.

קראנו את המסה הפותחת את הקובץ המפורסם "פרשנות של תרבויות" של האנתרופולוג האמריקני הגדול קליפורד גירץ.

בסלון זה קראנו מתוך מסתו של סארטר, "הספרות מה היא?" (1947), על אבחנתו בין ספרות לשירה.

בסימן זכרון השואה התחלק המפגש לשני חלקים: (1) צפיה באופרה "הכד השבור" למלחין היהודי ויקטור אולמן שנספה בשואה; (2) קריאה ב"לוגותרפיה" של ויקטור פראנקל.

על הפרק: מסתו הפוליטית החשובה ביותר של הגאון ישעיה ברלין ירום הודו, "שני מושגים של חירות".

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

במפגש קראנו את הפרק הראשון מתוך הרומן "כמעיין המתגבר" לסופרת והפילוסופית היהודית-רוסית-אמריקנית איין ראנד.

מדובר בשתי יצירות פרוזה קצרות, שתי פאראפרזות מני רבות לספר איוב המקראי. שתיהן דנות בגורלו העגום של האינדיבידואל על רקע תחושה אפוקליפטית של עידן שבא אל קיצו, ובשתיהן מוטיב השיבה-המאוחרת משחק תפקיד מכריע.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

הפואמה הדרמטית "מנפרד" ללורד ביירון נשענת בחלקה על "פאוסט" של גיתה, אך בחלקה הארי מלמדת את צער העולם אליבא דביירון. זאת שירה מטאפיזית מרשימה ביותר בעומקה הפילוסופיה והפואטי כאחד, ואחד מהטקסטים החשובים שקראנו עד כה בסלון.

בסלון נפלה בחלקינו ההזדמנות הנפלאה לקרוא את הטקסט הקצר "שיחה כהוויתה" של מ. מ. בובר שבו מוצגת תפיסתו לשיחה האידיאלית, היא השיחה כהוויתה. הספר "בסוד שיח", ממנו לקוח הטקסט, הוא אסופה של טקסטים שבו כל חלק עומד כיחידה עצמאית, כך שלא היינו חייבים את כל הפרקים הקודמים בכדי ליהנות מהטקסט.

מחזה הביכורים של אדוארד אלבי הוא מחזה קצר ופשוט בתכלית הפשטות מבחינה דרמטורגית. יש בו שתי דמויות, מעט דרמה והרבה דיבורים. הוא איננו מחזה אבסורד, אבל מאידך, הוא גם איננו מודרניסטי פר-אקסלנס, על אף שהוא מתקרב לשם.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

הרומן הלא-גמור של קפקא בעיבוד למחזה מאת חברו מקס ברוד.

פארסה במערכה אחת מאת ברכט.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

מפגש זה על תחילת הרומן המונמונטלי של מרסל פרוסט עומד בסימן המשך למפגש #35 על "סוף דבר" ליעקב שבתאי.

מחזהו האקזיסטנציאליסטי המפורסם של סארטר, מקור עיקרי לזיהוי הגיהנום עם הזולת.

סימפוזיון פתוח ושעשועי ציטוטים.

השבוע קראנו את החלק הראשון של "סוף דבר", הרומן השני ליעקב שבתאי אשר ראה אור לאחר מותו.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

עיקר הסדנא היה בהקניית כלים לניתוח מוסיקה באופן טקסטואלי. מכאן שלא עסקנו במוסיקה בפני עצמה, אלא כהתגלמותו של רעיון טקסטואלי. מסגרת העבודה היתה כזו של סדנת המטריקה והחריזה (מפגש #5) וכשל הסימפוזיון על טקסט ומוסיקה (מפגש #12).

טרגדיה על קנאה.

טרגדיה על קנאה.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

ז'אן ז'נה הנו מחשובי וממענייני האקזיסטנציאליסטים הצרפתיים של המאה העשרים, בעל פן פוליטי חזק מאד. מעטים היו רדיקליים ושנוים במחלוקת כמותו. מחזה ביכורים זה רחוק מהיות ספרות גרידא ושהוא, - ולמעשה כל הספרות האקזיסטנציאליסטית, - משחק היטב על שני הקטבים, הספרותי וההגותי.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

הטקסט הרביעי והאחרון בסדרה "אחרת האותנטיות".

הטקסט השלישי בסדרה "אחר האותנטיות".

הטקסט השני בסדרה "אחר האותנטיות".

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסטים לבחירתו והציג אותם כראות עיניו.

הטקסט הראשון בסדרה "אחר האותנטיות".

סימפוזיון שבו הוצגו פירות הסדנה של סלון #20.

את "הקיפוד והשועל" לישעיה ברלין קראנו כבר בסלון #4. אכן מדובר בגדול ההיסטוריונים של הרעיונות, פילוסוף ומסאי מחונן מאין כמותו ואידיאת הטוב של מדען הרוח. מסתו "הפירוד בין מדעי-הטבע למדעי-הרוח" עומדת היטב על השוני המתודולוגי המהותי שבין שתי האסכולות.

סדנת מיומנויות שנייה במספר. מטרתה: כתיבת מסה ספרותית.

מפגש נוסף ומשלים של ספרות משווה בהמשך למפגש הסלון #17. במפגש הזה קראנו שני סיפורים קצרים של קפקא, "לפני החוק" ו-"הרוכב על הדלי", וסיפור קצר אחד של עגנון "האבטובוס האחרון", מתוך הקובץ "ספר המעשים".

מפגש סימפוזיון שבו נתבקש כל משתתף להציג טקסט לבחירתו בנושא בדידות.

מפגש קריאה בנוסח ספרות משווה של שני סיפורי אימה קצרים: "הבור והמטוטלת" מאת א. א. פו, ו"מהצד שמעבר" מאת ה. פ. לאבקראפט.

מחזה היתולי-פארודי על צריכת התיאטרון של חברת ההשכלה מאת אחד מגדולי הדור הראשון של הרומנטיקה הגרמנית.

מפגש סימפוזיון שבו נתבקש כל אחד להציג טקסט לבחירתו בנושא צביעות.

במפגש זה, לקראת חג הפסחא, קראנו את סיפור הפסיון - ייסוריו ומותו של האדון ישוע המשיח, - טקסט שאינו נמשך על יותר ממאות בודדות של מילים, ועם זאת טוען לכתר היצירה הטקסטואלית המשפיעה ביותר בכל הזמנים. כלל ישנה יצירה אחרת שווה באורכה שהשפיעה יותר על הרוח האנושית לדורותיה?

במפגש זה שבנו לעסוק בביקורת התרבות עם מסתו של אבינדב בגין, "סיום הסכסוך".

מפגש סימפוזיון שבו נתבקש כל משתתף להציג יצירה מוסיקלית כלשהי ולבחון כיצד מתבטא בה הקשר שבין הלחן לטקסט.

אוסקר ויילד הוא ממייצגיה הנאמנים של תקופת מפנה המאה. שנינות ופארסה, אסתטיקה דאנדאניסטית ומשחקי לשון, ביקורת חברתית וציניציזם הם-הם גיבורי מחזותיו של ויילד בכלל, ושל קומדיית מופת זה בפרט.

חלקו הראשון של המפגש הוקדש לדיון חופשי על הטקסט שקראנו בשבוע הקודם ועל חוויות הקריאה עצמה. חלקו השני של המפגש היה סימפוזיון פתוח.

קראנו בשלמותו את מחזהו האהוב ביותר של הנריק איבסן בתרגומה המופתי של לאה גולדברג, בשילוב המוסיקה המקורית של אדוורד גריג.

מפגש סימפוזיון פתוח שבו הביא כל משתתף טקסט לבחירתו והציג אותו כראות עיניו.

הקברט הפוליטי "מלכת אמבטיה" לחנוך לוין מורכב משורת מערכונים קצרים, מבנה מצוין בשביל הקראת הקטעים בסבב נוסח ליל הסדר. ההומור השחור גם הוא מצוין לתרגול ההקראה הדרמטית. בכל קטע מוסיקלי שבין המערכונים עצרנו מקריאתנו ושמענו את המוסיקה המקורית של הקברט.

במפגש זה דנו בטקסט הקצר מתוך "כס הכסף" שחולק בשבוע הקודם, בהתייחס לשאלות הקריאה המצורפות.

מפגש זה היה למעין סדנא בזעיר-אנפין לניתוח מרכיביה הצורניים של השירה, העברית והכללית. במסגרת הסדנא התקיים סימפוזיון שבו התבקשו המשתתפים להציג כל אחד שיר ממושקל כלשהו.

במפגש זה של הסלון קראנו את המסות שנותרו מן המפגש השני, ובכך חתמנו למעשה את שלבי החניכה של הסלון הספרותי.

מדי שבועיים-שלושה נקיים בסלון מפגש שבו כל משתתף מביא עמו טקסט לבחירתו האישית ומציג אותו כטוב בעיניו.

פרויקט הסלון הספרותי נבנה על אתוס קריאה שהיא גם רגשית וגם עמוקה, הטקסטים שנקראים בסלון נעים תמידית בין שני קטבים אלו: הגותיים מחד וספרותיים מאידך. על כן הייתה המסה (essay) המועמד האולטימטיבי לכונן באמצעותו אתוס זה.

את "דון ז'ואן בגיהנום" כתב שוֹ כמעין אינטרמצו אלגורי בתוך המחזה "אדם ואדם-עליון". הטקסט של "דון ז'ואן בגיהנום" עצמאי ושלם מבחינה דרמטורגית ופילוסופית. הוא מהווה את החלק הארי של המערכה השלישית (מבין ארבע), ולרוב מתייחסים אליו כנפרד משאר המחזה: פעמים שחותכים אותו החוצה, ופעמים שמבצעים אותו לבדו. הוא גם החלק היחידי מתוך המחזה שתורגם לעברית (בידי א. שלונסקי).