התקבלותו של אלכסנדר מוקדון כדמות אגדתית היכתה שורש עוד בימיו, התגבשה והשתכללה לאורך התקופה ההלניסטית והמשיכה לפרוח בימי הביניים. במהלך המאה השלישית לספירה התחברו באלכסנדריה שבמצרים "עלילות אלכסנדר הגדול", רומן בסגנון ההלניסטי אשר כבש בדמיונו עד מהרה את כל העולם העתיק. באמצע המאה הרביעית כבר תורגם הרומן ללטינית, במאה החמישית לארמנית, ובהמשך ימי הביניים לסורית, ערבית, עברית וכל לשונות אירופה.
מתוך עשרות התרגומים, ההרחבות והעיבודים הללו שבידינו, לא פחות משבעה נוסחים עבריים ימיביניימים שונים קיימים: (1) נוסח כ"י פארמה = תרגום מילולי למדי, מעט מקוצר, של הנוסח היווני המוקדם, מאה י"א/י"ב; (2) נוסח ספר יוסיפון = נוסח משובש של נוסח כ"י פארמה שהנכנס בשלב כלשהו כאינטרפולציה לאנתולוגיה הפופולרית של ספר יוסיפון ובכך הבטיח את מעמדו של הרומן בקרב היהודים לדורותיהם; (3) נוסח כ"י פאריס = תרגום של התרגום הערבי לנוסח הלטיני המורחב, מאה י"ב/י"ג; (4) נוסח כ"י לונדון = תרגום נוסף של התרגום הערבי לנוסח הלטיני המורחב; (5) נוסח כ"י אוקספורד =